לעורר את מערכת המוסר הפנימית

113 הורים בחסד הניתוק הפיזי מן הסיטואציה הדרמטית מאפשר לילד להירגע ולשוב אל ההרמוניה הטבעית שלו ; הוא נזכר בשקט הפנימי שבו . מתוך מצב זה תוכל להתעורר בו תהייה אמיתית לגבי אופי פעולותיו, והוא יתחיל לפתח את מערכת המוסר הפנימית שלו בכוחות עצמו . הצלחתה של פעולה זו תלויה במידת השלווה שמתוכה נפעל . תחושות זעם על הילד, עלבון או רצון להעניש אותו, יפגעו ביעילותה . קחו אותו ואמרו לו בשקט ובנועם, ללא שמץ של נימה מענישה : " בוא תהיה קצת עם עצמך, תירגע, תשחק קצת לבד . " אם הוא ממשיך להשתולל ולזעום, אל תנהלו איתו משא ומתן, אלא פשוט הניחו לו לנפשו . הימנעו ככל האפשר מנזיפות נוסח, " ילד רע ! מה עשית ? לא עושים דבר כזה ! " התבטאויות מעין אלו שייכות לתחום האילוף ולא לתחום החינוך . מעבר לכך, הטפות מוסר – וכמובן, עונשים – אינם מסייעים לילד לפתח בתוכו את יכולת ההבחנה בין טוב ורע . ההפך הוא הנכון : השפעתם היחידה היא ניוון חשיבתו העצמאית . אחרי הכול, הוא אינו מבין למה רע להרביץ ; ההיבט המוסרי אינו קיים עדיין בעולמו . תפקידכם הוא לגרות אותו לידי מצב שבו הוא מתחיל לשקול בעצמו ענייני מוסר . החל מגיל ארבע לערך,...  To the book