האם אנחנו באמת רוצים בהגשמת ייחודיותו של ילדנו?

91 הורים בחסד הכמיהה לתחושת השתייכות והרצון להיות מקובל חברתית הם כוחות שגם אנו כהורים עדיין לא התעלינו מעליהם . על פי רוב, ההיסטוריה האישית שלנו הוכיחה לנו, בדרך זו או אחרת, שהתבדלות ושונוּת כרוכות בכאב . כהורים קיים בנו פחד עמוק מפני האפשרות שילדנו יהיה חריג, ולכן מעומק לבנו האוהב והחרד אנו מאחלים לו שיֵלך עם הזרם, שיהיה מקובל חברתית, ובמילים אחרות, שיהיה " כמו כולם " . מה נהדר יותר מילד חברותי שמצליח בלימודים, חוזר הביתה מלא חיוניות, מכין שיעורי בית, יוצא לשחק כדורגל עם חבריו, ואז בערב מצחצח שיניים, קורא ספר והולך לישון ? האין זה ' ילד למופת ' ? ילד למופת הוא ילד שאינו מצוי בסכנת התבדלות . זהו ילד שאין צורך לדאוג לו, הוא לא חושב יותר מדי, ולא מאתגר את סביבתו בצורה שעלולה לגרום לו להיות מנודה חברתית ובודד . בניסיון לתמוך בפוטנציאל החִברות של הילד, עלינו להבחין בין שני סוגי בדידות עיקריים - הראשון הוא מתוך נטייה טבעית להיות לבד, משיכה אומנותית או מבנה אישיות מהורהר יותר, והשני הוא תוצר של מגע חברתי שלא עלה יפה, המלווה בהשתוקקות נואשת מצד הילד ל ' הזדמנות נוספת ' . בשני המקרים, עלינו ק...  To the book