77 הורים בחסד תיכנסו להסברים כגון : " לא, אני לא עונה לך עכשיו . למה ? כי אני לא מוכן שתדבר אלי בחוצפה, " או " איך אתה מדבר אלי – אני אבא שלך ! ממי למדת לדבר כך, חצוף ? " פשוט המשיכו בחייכם באלגנטיות ובאצילות מוחלטת, כאילו הייתם מלכים . לעיתים קרובות מדי אנו מחפשים אחר דרכי תגובה נחרצות למעלליו של ילדנו, מבלי להבין שהמניע לחיפוש הזה הוא פחד מפניו ומתגובותיו . כשהוא מתחצף אלינו, מתנגד בבוז להוראותינו או דורש בתוקף דבר מה - אנחנו פוחדים . אימה סמויה זו מפני הילד כוללת בחובה חוסר אונים עמוק שחושף את המקום בתוכנו שאינו בוטח בסמכותו, ואינו משוכנע שהוא עושה את הדבר הנכון . בעיקר אנחנו פוחדים שיום יבוא והוא יטיח בנו שלא אהבנו אותו מספיק, או שהסבנו לו צער ואכזבה – אותן האשמות שאנחנו הטחנו, וחלק עדיין מטיחים, בהורינו . הוא, מצדו, מזהה את הפחד הזה ועובד איתו במיומנות רבה . לכן רק נקיטת צעד של נתק מלא ביטחון תשים קץ לתמרונים שכאלה . הפניית הגב של ההורה, אשר בשוויון נפש ממשיך בפעולות יומו, היא סוג התקשורת שהילד מסוגל להבין, ובעצם, זהו הלימוד היחיד שהוא זקוק לו . סביר להניח שבהתחלה הוא יבכה, אבל אל...
To the book