|
46 הורים בחסד כעת, כשכל הקלפים על השולחן ואנחנו, ההורים, מפוכחים ומלאי מוטיבציה, אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהבין היכן אנחנו נכנסים לתמונה . בבואנו לאמץ גישה חינוכית כזו או אחרת, עלינו לשאול – מהו, בעצם, הדבר שאליו אנחנו שואפים ? ייתכן שאנו מייחלים להקלה מסוימת בחוויית ההורות ומבקשים פשוט לעבור בשלום את המשימה המאתגרת המכוּנה ' גידול ילדים ' . או אולי, כמו הורים רבים, אנו רוצים לדעת את התשובה לשאלה : " כיצד אוכל לעזור לילד שלי להיות מאושר ? " אלא שהסוגיה החשובה ביותר בחינוך כמעט שאיננה מדוברת . היא אינה קשורה לאושרם המיידי של הילדים, וגם לא למידת הקושי והשחיקה שאנו חווים כמחנכים . השאלה הקריטית היא : " איזה סוג של מבוגרים היינו רוצים שיהיו כאן – בעוד שלושים, ארבעים וחמישים שנה ? " האם הגינו פעם בתפקיד העמוק והמשמעותי שלנו כהורים ? אנחנו, במו ידינו, מעצבים אנשים ! הורים רבים מבזבזים זמן ומשאבים בלתי נדלים על סיפוקיו המיידיים של הילד, העשרתו והנאותיו, בזמן שמעט מאוד תשומת לב מופנית לחשיבה לטווח ארוך וגיבוש חזון ביחס לסוג האדם שהוא יהפוך להיות . חזון אמיתי ואכפתי של הורה לעולם לא יכלול דימויי...
To the book
|
פראג
|
|