שני אנשים או מפעל לאומי? מורכבותם של תוכני התעמולהואופי מייסדיה

194 וְלוּ רַק הֵד — "מחלקת החרדים" בקרן הקיימת לישראל 1926 - 1945 הונעה ככל הנראה גם מתחושת השייכות העמוקה שלו לעולם החסידי שבו צמח וביקש להציל . מן המכתבים שכתב בתקופת פעילותו במחלקה עולה כי לא מצא שותפים רעיוניים או מעשיים לתובנות שהובילו אותו לפעילות זו . כך קרה למעשה כי מסרי התעמולה שגיבשו יחד השניים מטעם מחלקת החרדים, לא הובנו לעומקם — לא בידי התנועה הציונית והקרנות הלאומיות ששימשו זרוע שלהן, לא בידי תנועות חרדיות מכלל הפלגים שאופיינו בדרך כלל בשמרנות אידאולוגית ובמקרים רבים אף לא בידי פעילי מחלקת החרדים עצמם . תחת זאת, על רקע המציאות הפוליטית המקוטבת שאפיינה את החברה היהודית החרדית בשנות העשרים והשלושים, זיהו כמה מן הצדדים את תעמולתה של מחלקת החרדים למען עלייה ולמען אחדות כתעמולה מפלגתית של המזרחי המסתתרת במסווה ניטרלי . אחרים ראו בה אידאולוגיה דתית המגויסת לצורכיהן הכלכליים של הקרנות . לצד הטענה על אודות מורכבות המסרים שביקשה המחלקה להנחיל לצרכני תעמולתה, אפשר לתלות את כישלונה בהנחלת מסריה גם באישיותם של מייסדיה, הרב שפירא ור' בנימין . עדויות שונות על עבודת המחלקה מלמדות כי אופי...  To the book