"שירה ציונית ארצישראלית": שורשי המחלוקת בפולמוס בין ר' בנימין לברויאר

151 פרק ד : מחלקת החרדים במרחב החרדי הלא ציוני ברויאר, ממייסדי אגודת ישראל, היה נכדו של רש"ר הירש וחניך התפיסה שרווחה בקרב היהדות החרדית בגרמניה בדבר הפרדת הקהילות . 69 לאחר מלחמת העולם הראשונה גיבש עמדה ייחודית ביחס ללאומיות היהודית ; מחד גיסא הוא עמד בתוקף על חשיבות העמקתה של הזהות הלאומית היהודית ועל חיזוק הקשר בין העם לארצו . מאידך גיסא הוא ראה בציונות את "האויב האיום ביותר שקם אי פעם לאומה היהודית" . לתפיסתו, בשונה מלאומים אחרים, הלאומיות של עם ישראל, עם התורה, אינה מבוססת על הפרטים האנושיים המרכיבים אותה, אלא רק על ידי "העיקרון המטפיזי שלה, המשפט הא - להי" . הוא שאף לייסד תנועה ציונית חרדית שתתחרה בתנועה הציונית הקיימת, ותייסד מדינה נאורה והומנית המבוססת על משפט התורה . את הצהרת בלפור והחלת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ביטוי להסכמת האומות, ראה כהזדמנות לממש שאיפה זו . 70 נאמן לשיטתו זו, שאף ברויאר כי אגודת ישראל תתמקד בפעילות למען ארץ ישראל ותסייע למעשה לאחד את "האומה הא - להית" עם "הארץ הא - להית" . הוא דחה את עמדת המזרחי שתפס כ"פשרנית", וכהמשך לגישת סבו כלפי תנועת הרפורמה בגרמניה...  To the book