יחסן של הקרנות הלאומיות לדת ולחרדים בתקופת המנדט

27 מבוא : המאבק על הפרהסיה — הקרנות הלאומיות והיהדות החרדית הועלו טענות בדבר חילול שבת בידי המתיישבים שעלו על אדמות קק"ל . החרדים טענו כי יהודים ציונים מן העולם כולו תרמו לרכישת אדמות אלה, בהם גם יהודים דתיים שוודאי היו מתנגדים לתרום מכספם לחילול שבת . כך קבלו גם על אופיים החילוני של החינוך והתרבות שמממנת קרן היסוד מכספי יהודים רבים מרחבי העולם, ועל המטבחים הציבוריים שהוקמו מכספיה שבהם מוגשים מאכלים טרפים . 49 לאור זאת דרשו החרדים שההסתדרות הציונית תאסור על כל חילול שבת או ביצוע של עברה הלכתית בפרהסיה הציבורית בארץ ישראל, ובייחוד על אדמות קק"ל . מנגד טענו נציגים 'חופשיים' כי דרישה מהמתיישבים לשמור שבת, להכשיר מטבחים או לשנות את אופי החינוך בארץ ישראל, היא ניסיון של מיעוט דתי לכפות את הדת על הרוב החילוני . נציגי הגוש האזרחי דגלו בהצעות פשרה, ובעקבותיהם הוחלט לשמר בארץ ישראל פרהסיה ציבורית דתית . הפולמוס על שמירת המצוות בפרהסיה הציבורית בארץ ישראל הצית מאבקים עזים, משום שיכול היה להכריע אם המרכיב הדתי יימחק לחלוטין מן התנועה הציונית ומן היישוב המתחדש בארץ ישראל או שמא ייאלץ אותה להישאר מ...  To the book