הצו הקטגורי – מגדלור לתלם המוסרי

78 ערכים ודמוקרטיה כמו הדוגמאות שלפילוסופיה של המוסר שלפðי קאðט, התבססה בעיקרשאחריו,מיחלק משלוגםאפלטון ואריסטו הטוב המוסרי – האדם לשאוף לטובהרעיון, שלפיו עלעל במקום שרצון האדם ישאף – העליון . קאðט הפך את הסדר לטוב, הרצון האðושי הוא שמכוðן וקובע את הטוב המוסרי בכך טען קאðט שחוקי המוסר . ואף שואף אליו,האוðיברסלי כלומר תקפים תמיד ואיðם,ðובעים מן התבוðה והם מוחלטים ðתוðים לשיðויים על פי שיקולי כדאיות . כשיש אמת מוסרית ðפרדת מהאדם, אם מקורה באלוהים או בכוח עליון אחר או במשהו שיש בו תכוðה מהותית של טוב או רע בפðי עצמו, אפשר להגדיר לפיה אמת מידה מוסרית, ואחר כך למדוד את המוסריות של המעשים השוðים על פיה . ובלפי קאðט, אין טוב מוסרי עליון או אובייקטיבי . בהיעדר הט העליון שעל פיו אפשר לקבוע מה מוסרי ומה לא, קאðט חיפש קריטריון שהתיישב עם רוח הðאורות – וחשב שמצא קריטריון וקבע שהרציוðליות מובילה לטוב המוסרי . – שהוא דגל בה החובהוהוא,הציווי המוחלט איðו אלא אחדקאðט,לדברי , שאותו"הצו הקטגורי" . הוא מכðה זאתלציית לחוקים כלליים הוא מðסח כך : עֲשֵׂה מַעֲשֶׂי� רַק עַל פִּי אוֹתוֹהַכְּלָל הַמַּעֲשִׂי" אֲשֶׁר, בְּקַ...  To the book