|
עוצמה מול כוח 292 מבט קבועה של התפיסה, חדלה אשליית הנפרדות להתקיים, וכך גם ההפרדה בין חלל לזמן, כפי שאנו מכירים אותה . כל הדברים מתקיימים בו - זמנית ביקום הנסתר, המקופל, הגלום, ובאים לידי ביטוי בתפיסת הצורה הגלויה, הפרושה והמפורשת . בפועל, לצורה אין קיום פנימי בלתי תלוי, והיא אינה אלא תוצר של התפיסה ) כלומר, הפרט פשוט חווה את התכנים של שכלו / נפשו ( . ברמת האי - שניות יש תצפית אך אין צופה, הואיל והסובייקט והאובייקט מתמזגים . ה'אתה - ואני' הופכים ל'עצמיות אחת', החווה את כל הדברים ברמה האלוהית . ברמת תודעה ,700 אפשר לומר ש'הכול הווה' – מצב הפרט הוא הוויה ; הכול תודעה ) החיים, האינסוף, האל ( ואין להוויה הזו חלקים, התחלה או סוף . הגוף הגשמי אינו אלא ביטוי של העצמיות האחת, אשר בתוך הממד הזה שוכחת באופן זמני את הממשות שלה, ולכן היא מאפשרת את קיומה של אשליית העולם התלת - ממדי . הגוף הוא אמצעי תקשורת בלבד ; הזדהות העצמי עם הגוף הוא גורלם של הלא - מוארים, המסיקים בטעות כי הם בני תמותה . המוות עצמו הוא אשליה המבוססת על ההזדהות האשלייתית עם הגוף כ'אני' . במצב של אי - שניות, התודעה חווה את עצמה כנ...
To the book
|
פראג
|
|