262 עוצמה מול כוח אחד, נלכדתי בסופת שלגים עזה הרחק מהבית . הטמפרטורה צנחה לעשרים מעלות מתחת לאפס, ואופנַי התנגשו באחת התלוליות בשדה מושלג . רוח עזה קרעה מתוך סלסילת הכידון של אופנַי את העיתונים שהובלתי, ופיזרה אותם . התחלתי לבכות מרוב תסכול ואפיסת כוחות ; בגדי התקשו מן הקור והייתי רחוק מהבית . כדי להימלט מהרוח, חפרתי בערימת שלג גבוהה שהצטברה בשולי הדרך, ויצרתי לעצמי מחילה שבתוכה יכולתי להתכרבל . הרעד בגופי פסק, והתחלף בתחושה נפלאה של חמימות, ולאחריה תחושה של שלווה שקשה לתארה . לתחושה זו התלוו נגוהות של אור ונוכחות של אהבה אינסופית, חסרת גבולות, אשר הייתה בלתי נפרדת מעצם הווייתי - שלי . ככל שהתמזגה תודעתי עם המצב הזה, המואר, הנוכח - לחלוטין, לא חשתי עוד בגופי הגשמי ובסובב אותי . השכל השתתק ; המחשבה פסקה כליל . נוכחות אינסופית הייתה כל מה שהיה וכל מה שיכול להיות, מעבר לגבולות הזמן והתיאור . לאחר פרק זמן שנדמה לי כעידנים, נגררתי בחזרה לתחושת מודעות, כשמישהו טלטל את ברכי ; ואז ראיתי את פניו המודאגים של אבי . היה בי חוסר רצון עז לשוב לתוך הגוף ולכל מה שכרוך בכך . אבל אהבתי מאוד את אבי, ובשל...
To the book