60 זו תגלית להבין שביום שישי אינכם בדיוק כמו שהייתם ביום שני, ושכּל אחד מאִתנו יכול להיתפס באופן שונה בכל יום מימות השבוע . אבל אם אותו אדם הוא במקרה הורה, אח או אחות, בן זוג או מעבידה, אתם מסתנוורים בדרך כלל ורואים אותם כצפוי, תמיד באותו אופן . אנו נוטים לתייג זה את זה כאדם מעצבן, משעמם, כמאיים על האושר והביטחון, כנחות או כעליון ; וזה מרחיק לכת הרבה מעֵבר למעגל הסגור של מכרינו בבית או בעבודה . התיוג הזה יכול להוביל לדעות קדומות, לאכזריות ולאלימות ; ובכל מקום שבו מתגלות דעות קדומות, אכזריות ואלימות, בין אדם לאדם או בין קבוצות לקבוצות אחרות, יש לו מכנה משותף : התפיסה ש"לאיש הזה יש זהות קבועה, והוא לא כמוני " . אנחנו יכולים להרוג אדם או להיות אדישים לנוכח זוועות כלפי אנשים כי הם "רק חאג'ים", או הם "רק נשים", או "הם רק הומואים" . אפשר להחליף את המשבצת הריקה בכל הכפשה גזענית, כל תגית דה - הומנית שהופנתה אי - פעם למי שנחשב בעינינו שונה . יש דרך אחרת לגמרי לראות זה את זה והיא לנסות לזנוח את הדעות המקובעות ולהיות סקרנים לאפשרות ששום דבר ושום אדם לא נשארים תמיד אותו הדבר . זה מתחיל, כמובן, בסק...
To the book