|
|
22 במקומות הלא - נכונים הם לחפש תענוג, להקהות את החושים ולנהוג בתוקפנות : אנחנו מתנתקים, או נאחזים, לעתים אנו מפתחים סגנון של גירוד שבו אנחנו הופכים לאובססיביים ואף זועמים על האחרים או לחלופין מתבוססים בשנאה עצמית . בתורה הבודהיסטית נאמר שהשורש של חוסר - שביעות הרצון שלנו הוא עיסוק ב"עצמי" והפחד להיות נוכחים . אנחנו יכולים לעבור בקלות מפּתיחות והיענוּת – תחושה של חיוניות ועֵרות – להסתגרות . שוב ושוב אנחנו בורחים מאי - נחת אל הקלה קִצרת טווח בסימפטום, שלעולם לא נוגעת בשורש הבעיה . אנחנו כמו בת יענה שתוחבת את הראש בחול בתקווה למצוא נוחות . הבריחה מכל מה שלא נעים, המחזוריות הנמשכת שבה אנחנו נמנעים מן ההווה, נקראת השתקעות בעצמי, היצמדות לעצמי, או אגו . אחת המטפורות לאגו היא גולם . אנחנו נשארים בתוך הגולם שלנו בגלל פחד – אנחנו פוחדים מהרגשות ומהתגובות שהחיים יפעילו בנו . אנחנו פוחדים ממה שעלול לתקוף אותנו . אך אילו שיטת ההימנעות הייתה פועלת, בודהה לא היה צריך ללמד דבר, כי ניסיונותינו להימלט מכאב, שכל יצור חי נזקק להם אינסטנקטיבית, היו מניבים ביטחון, אושר ונוחות, ולא הייתה שום בעיה . אולם בו...
To the book |
פראג
|
|