|
|
135 ודיה היא הדרך המיידית ביותר המוכרת לי לחוות את החסד . ה נאמר שההודיה ממגנטת את החסד . כמו דבורה לדבש, החסד אינו יכול לעמוד בפני לב מלא הודיה, ומרגע שמיקדתם את תשומת לבכם בדברים שאתם מודים עליהם יותר מכול, הדברים שהתברכתם בהם ושאתם מעריכים, החסד מופיע מיד . התחלתי להבין ששניהם מקושרים באופן שאינו ניתן להפרדה . ההודיה מושכת את החסד, וכשאתם חווים את נוכחות החסד מחבקת אתכם, זה מושך עוד הודיה . כמו שני נאהבים, הם מתאהבים זה בזה עמוק יותר ויותר, עד אשר הם אובדים זה בזה . בסופו של דבר, אין שוני בין השניים, מפני שלחוש הודיה אמיתית פירושו לחוש את החסד, ולחוש את החסד פירושו לחוש מבורכים ומלאי הודיה . נדמה שהאחד אינו יכול ללכת לשום מקום ללא השני . שני נאהבים אלה מוקסמים כל כך זה מזה, עד שאין אפשרות להפרידם . מכל ניחוחות האינסוף שאפפו אותי במהלך כתיבת ספר זה, ההודיה היתה תמידית . לעתים תכופות דמעות מילאו את עיני כשהבנתי מה רב מזלי שכתיבתי משמשת מכשיר בידי החסד . אני נרגשת מהרכות העוטפת אותי, מהחוכמה שעולה, מהשמחה ומהקלות של החסד . אני חשה מבורכת כל כך בנוכחותו התמידית . כיצד אוכל שלא לכרוע על ...
To the book |
פראג
|
|