|
|
83 וקרה היא ניחוחו של החסד העולה בנו רק במצב של תום לב מלא ה ורעננות מושלמת . הוקרה אומנם אינה מילה אשר עולה במוחכם מיד בהקשר של חופש, ובכל זאת, כאשר אתם מצויים בנוכחותו של החסד, לא תוכלו לחוש משהו אחר מלבד הוקרה טבעית על נפלאות הבריאה הזוהרת סביבכם . הוקרה עולה באופן ספונטני כאשר לבכם עולה על גדותיו בהודיה על יופיו של כל אשר קיים . אולם הוקרה זאת זמינה אך ורק כהתרחבות טבעית, כשאתם נוכחים לגמרי ברגע ההווה , אינכם חושבים על הרגע הבא, ואינכם גוררים את העבר אל ההווה . היא זמינה כאשר ההשוואות חדלות וכשהציפיות מתמוססות . חוויתי זאת בצורה חזקה בערב קיצי רגוע על האי מאווי . השמש החלה לשקוע כשעמדתי על המזח, שקועה בשיחה בטלה, לאחר בילוי של יום על סירה, שהתארך מעט יותר מדי בשביל קרבַי . . . חשתי עדיין בחילה, אך הכרתי תודה על כך שאני עומדת על המשטח היציב של המזח, והנחתי לגופי לשוב לאיזון שלו, בעוד חברתי, בקי, ממשיכה לפטפט . בקי היא חברה יקרה, ואני חשה כלפיה אינטימיות מתוקה, כך שתשומת לבי היתה לכודה לגמרי, אפילו כשגופי עדיין תר אחר האיזון הפנימי הנדרש לו . 84 חופש הוא בעודה מדברת, הבזק של אור כתום...
To the book |
פראג
|
|