|
|
92 בהתרחשויות כמו במערבולת . בסמסרה אנחנו מנסים כל הזמן להתרחק מהכאב על ידי חיפוש התענוג, ובכך אנחנו רק ממשיכים ללכת סחור - סחור . חם לי כל כך שאני פותחת את כל החלונות, ואז קר לי כל כך שאני לובשת סוודר . אחר כך מגרד לי, אז אני מורחת משחה על הזרועות, ואחר כך נהיה דביק, אז אני הולכת לאמבטיה . אחר כך קר לי, אז אני סוגרת את החלון וכך הלאה והלאה . אני בודדה אז אני מתחתנת, ותמיד רבה עם בעלי או עם אשתי, אז אני מתחילה רומן מהצד, ואז בעלי או אשתי מאיימים לעזוב אותי ואני נלכדת בבלבול של מה עושים עכשיו, וכך הלאה והלאה . אנחנו מנסים תמיד לצאת מהסיר הרותח לעבר קרירות כלשהי, מנסים תמיד לברוח ולכן לעולם לא ממש נרגעים ומעריכים . זה נקרא סמסרה . במילים אחרות, איכשהו יש העדפה להתרחשות, לכן אנו תמיד עובדים בתוך המסגרת הזאת, של ניסיון להשיג נוחות באמצעות גישות פוליטיות, פילוסופיות, דתות או כל דבר אחר, מנסים להרוויח תענוג מכל המתרחש . הנוירוזה האחרת, הנפוצה לא פחות, היא הילכדות בשלווה ובשקט, בשחרור או בחופש . בתקופה שבה נסעתי בעולם, פגשתי כמה אנשים שהקימו קבוצה על סמך אמונתם שצלחת מעופפת תבוא ותיקח אותם הר...
To the book |
פראג
|
|