|
|
19 הזדמן לי פעם לשוחח עם צ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה על העובדה * . במסגרת שלא הצלחתי לתרגל כראוי . בדיוק התחלתי לתרגל וָג'ריָאנה התרגול, הייתי אמורה להעלות תמונות בדמיוני . ניסיתי וניסיתי לעשות כן, אבל לא עלה בתודעתי דבר . הרגשתי שאני מעמידה פנים כמתרגלת, משום שחשתי שהתרגול הזה אינו טבעי לי . הייתי די אומללה, כי נראה היה לי ששאר המתרגלים סביבי מצליחים בכך אך רינפוצ'ה אמר, "אני תמיד חושד במי שאומרים שהכול הולך להם טוב . " הוא הסביר לי שכאשר חשים שהולך טוב, לרוב מדובר ביהירות כלשהי . אם קל מדי, פשוט נחים . לא משקיעים מאמץ אמיתי, ועל כן לא מגלים לעולם כיצד להיות אנושיים באופן מלא . הוא עודד אותי ואמר שכל עוד עולים ספקות מהסוג שביטאתי, התרגול נושא פירות . יש להיזהר מהמחשבה שהכול מושלם ומתחושות של שאננות ועליונות . דֵיינין קָטָגירי רושי ( Dainin Katagiri Roshi ) סיפר פעם על החוויה שלו כסוס הגרוע ביותר . הוא היה נזיר בשנות העשרים לחייו כשהגיע לראשונה ללמד בארה"ב . זמן רב חי כנזיר ביפן, שם הכול מדויק, נקי ומסודר . רוב תלמידיו בארה"ב היו הִיפִּים ששיערם ארוך ומוזנח, יחפנים בבגדים מרופטים . סגנונם...
To the book |
פראג
|
|