בין ניסיון התיישבות ל״הפגנת התנחלות״

47 פרק שני : העלייה הראשונה להר גריזים ולתל- שילה כנה להקים יישוב . 60 כך לדוגמה הצטייר האירוע בזיכרונו של אריה אלדד ( לימים חבר כנסת מטעם מפלגת מולדת ) , שהשתתף בעלייה אבל לא היה ממארגניה : "זה לא היה ניסיון התנחלות אמתי . לא היה לנו שום ציוד לשהייה ממושכת בשטח . יותר הפגנה מאשר ניסיון הקמת יישוב" . 61 מכיוון שהוא לא ידע על המשאית עמוסת הציוד שהצבא עצר בדרך ולא על המבנים שקיבלו חברי הקבוצה בהר גריזים מהשומרונים, זה היה הרושם שהותיר בו האירוע . על הפער שבין "הגרעין הקשה", שכיוון להתנחלות של ממש, ובין המשתתפים שלא ראו את עצמם נשארים במקום, ניתן ללמוד גם מעדותו של מיקי בר- נדר, שהצטרף אל "קבוצת שכם" בשלהי פעילותה, הן באזרוח ארגמן והן בניסיון העלייה השביעי והאחרון בבית- אל . הוא סיפר שכאשר כמה מהחברים שהיו גם סטודנטים, ראו שהצבא עדיין לא עלה על עקבותיהם, הם דיברו על השיעורים באוניברסיטה שהם הולכים להפסיד למחרת . שיחה זאת הביאה אותו להרגיש שהוא נמצא עם חבר'ה שהם לא רציניים . להתרשמות של אריה אלדד ושל מיקי בר- נדר היה שותף גם הרב משה לוינגר מנהיג מתנחלי חברון, שעמד על הנזק התדמיתי שגרמו החב...  To the book