ניסיון ההתנחלות בשילה

43 פרק שני : העלייה הראשונה להר גריזים ולתל- שילה כשהגיעו לשילה הם פרקו ציוד שכלל "מזרונים, מזון ודגל תכלת- לבן", 40 בעוד שהציוד הכבד יותר שכלל אוהלים נשאר במשאית שנחסמה, ו"כתבו כרזה : התנחלות שילה" . 41 בשעה 11 בבוקר נסע שמעון וייצפרוכט להודיע "לאנשי הקשר בירושלים ובתל- אביב על שינוי המשימה", 42 ואף לקנות מצרכי מזון . 43 הוא "נסע לשועפאט ובא לביתה של רחל ענבר, שידעה על כוונתם וגילתה כלפיהם אהדה חמה . ברגע שיצאה לחנות מכולת כדי לקנות עבורם כמה פיתות, נאחזו בה עיניהם של אנשי שירות הבטחון" . 44 באותה עת הודיעו ברדיו : "קבוצות של נוער שניסו להתנחל בהר גריזים נעצרו ע"י הממשל הצבאי, והכניסה לאזור נאסרה עליהן" . 45 שמונה חברים, ביניהם נפתלי פרל, זאב פרל ומיכל גלוסמן, הצליחו להגיע לשילה . לאחר כמה שעות הצבא איתר את הצעירים שהתמקמו במקום החדש והקים מחסום שמנע משאר חברי הקבוצה להגיע . 46 בשעה ארבע אחר הצהרים הם התבקשו להתפנות . לפי עדותה של מיכל גלוסמן בכתבתו של דב גולדשטיין מ"מעריב", היא התרוצצה מקצין לקצין ואמרה בקול רווי דמעות : תנו לנו שנסה ! [ צ'אנס ] תנו לנו עוד יום אחד ! אנו הולכים לבנות...  To the book