אותיות מאירות: אומנות הדרשה לעיצוב אתוס חסידי – עיון במפעלו הפרשני של ר׳ קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין

אורה ויסקינד-אלפר 70 הגדולים לעולם הבעש״ט הקדוש ואדמו״ר הרב רבינו אלימלך נבג״מ [ נשמתם בגנזי מרומים ] והם פתחו שער לה׳ צדיקים יבואו בו . נראה שהמליצות כאן מכוונות היטב : כינוי השבח המופלג לבעש״ט – ״עיר וקדיש מן שמיא נחית״ ( על פי דניאל ד, י ) – מהדהד את דברי ר׳ חיים ויטאל בתארו את רבו האר״י ( ר׳ יצחק לוריא ) , כאשר הוא מכתיר אותו כיורש הרוחני הנבחר של רבי שמעון המעבר ההיסטורי מתקופת האסון בר יוחאי, אביה של חכמת הנסתר לפי המסורת . של השבתאות אל התגלות תורת החסידות, עם תפקידה הגואל ( ״והיה העולם שמם עד שבאו״ וכו׳ ) , מקביל למעבר הגורלי בין שני עידנים בתולדות ישראל, המסמן גם הוא נקודת מפנה מחורבן לתקומה, כפי שמסופר בתלמוד : ״אמרו, שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם עד שבא ר״ע [ רבי עקיבא ] אצל רבותינו שבדרום״ . מהי מטרתו של ר׳ קלונימוס קלמן בשחזור היסטורי שכזה ? מהו תפקידה של תורת החסידות בעיניו על ציר הזמן ? כיצד ר׳ קלונימוס קלמן רואה את עצמו ואת מפעלו בתוך קונסטלציה זו ? אכן, מדובר בדמות חסידית מורכבת...  To the book