ההורשה והבחירה

אלה תולדות יצחק 184 גם, ובעיקר, לנושא התיאולוגי . הדמיון המובהק בין ברכת יצחק לברכות יעקב מקשה גם כן על קבלת טענתו, שכן הוא מחיל עליהן הגדרות שונות למרות שהן דומות למדי . נוסף על כך, רובין סבור שירושת הרכוש היא סוג הירושה הרלבנטי ביותר לדיון בנושא ההורשה בסיפורי האבות, אך דווקא ירושת המשרה עשויה להאיר את ההורשה במקרה זה, מפני שהאבות הורישו לא רק רכוש אלא גם את המעמד שלהם כבעלי בריתו של האל . מאיר מלול אכן התייחס למעמדם של האבות כבני בריתו של האל . לטענתו יש להבין את נושא ההורשה במקרא על רקע הגדרה רחבה יותר, המבחינה בין הורשה של רכוש, המכונה אצלו ׳ירושה׳, לבין הורשת הסטטוס של האב, המכונה בדבריו ׳מיצב׳ 3 לפי מלול המיצב של האדם כרוך במערכת יחסיו הכולל בתוכו גם את ירושת הרכוש . עם שאר חברי הקבוצה לה הוא משתייך : המיצב של אדם, היינו מגבש הזכויות והחובות המוקנות לו בתוקף מעמדו במטריצה החברתית – אשר כשלעצמו מותנה בנתונים כמו מינו, גילו, תפקידיו בחברה ונתוני בסיס אחרים – הוא קנה המידה שעל פיו ניתנות לו זכויות 4 שימוש בחפץ כלשהו . בסיפורי האבות הורשת המיצב משמעה הורשת המעמד של האב כאבי האומה בז...  To the book