|
פרק ז : שליחת יעקב וברכתו על ידי יצחק ( יחידה ו׳ כז, מא – כח, ט ) 3 31 1 גם כאן התאמצה רבקה לשכנע את יעקב לפעול כדבריה למרות הקושי הטמון בתכנית . היא הגדירה את השהות של יעקב בגלות כקצרה ביותר תוך חזרה פעמיים על כך שבקרוב תשכך חמתו של עשו : ״עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ״ ( מד ב ) , ״עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ״ ( מה א ) . נוסף על כך היא הבטיחה לו שתשלח להביאו חזרה : ״וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם״ ( מה ב ) , תוך מיקוד תשומת הלב בסכנת החיים המונחת לפתחם של שני האחים 3 אך משליכה עליה : ״לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד״ ( מה ג ) . קשה להבין מדוע רבקה הניחה שעשו ישכח במהרה את מרמת יעקב, ואף אם אלו דברי שכנוע מוגזמים של רבקה כדי לרכך את גלותו הצפויה של יעקב, אין זה ברור כיצד ישתכנע יעקב שעשו ישכח את שעשה לו . ייתכן שרבקה האמינה שכאשר תשוב חמתו של עשו ותתקרר דעתו הוא יקבל את על עצמו את סמכותו של יעקב, או שעשו יבחר לפרוק את עולו של יעקב מעליו ויצא מהציר הנבחר מרצונו שלו . מכל מקום, דבריה על איום המוות הנשקף ליעקב מידי עשו מעיד על חולשתה, שהרי לא צפתה סכנה זו עת שכנעה את יעקב לי...
To the book
|

|
|