נספח: שיפוט מעשה המרמה

אלה תולדות יצחק 4 1 אפולוגטי וקשה ליישבו עם פשוטו של מקרא . פרשנות דומה המנקה את יעקב מאשמה הוצעה על ידי זקוביץ, אם כי מנקודת מוצא שונה לגמרי . זקוביץ טען שהסיפור בפרק כז ממעיט מחומרת מעשיו של יעקב על ידי הטלת האחריות על רבקה, היוזמת את 118 אך נראה שהצדק עם גרסיאל שהראה המרמה ומצווה על יעקב לשתף עמה פעולה . שהסיפור בהחלט מציג את יעקב כשותף לתרמית, אשר התנגד לה רק משיקולים 119 תועלתניים ולא מוסריים ואף נענש על כך מאוחר יותר . ה יושר כערך יחסי פרשנות אחרת מציעה התייחסות רלטיביסטית לנושא, לפיה השקר לא היווה בעיה מוסרית בזמן בו נוצר הסיפור ולכן אין לשפוט אותו במדדיו המוסריים של הפרשן המודרני . טענה זו הוצעה על ידי גונקל שטען שלא ייתכן שצאצאיו של יעקב ייחסו עצמם לסיפור מביש ובלתי מוסרי, וטען שהסיפור במקורו לא הפריע לשומעיו מבחינה מוסרית אלא להפך : המרמה נתפסה כהצלחה והישג של הגיבור, מפני שבעת ההיא הקשר בין הדת למוסר היה רופף . לפי גונקל אין בסיפור כלל ביקורת על יעקב, והסיפורים בהם יעקב עצמו מרומה ולכאורה נענש על רמאותו הם ממקור אחר ולא היו 120 קשורים מלכתחילה בסיפור זה . קשה לקבל את הטענה ע...  To the book