|
פרק ו : ברכות יצחק ערב מותו ( יחידה ה׳ כז, א – מ ) 143143 הסבר זה אפשרי מבחינה היא ברכה כללית ואילו הברכה בפסוק כז היא ברכת יצחק . לשונית שהרי השורש בר״ך כולל מגוון משמעויות, אך קשה לקבלו משום שלא ברור מה תפקידה של ברכה כללית בסצנה ומפני שההערה ׳וַיְבָרֲכֵהוּ׳ בפס׳ כג נובעת במישרין ממבחן הזיהוי של הבן האמור להתברך על ידי יצחק . בכיוון שונה הוצע שהסצנה משקפת שני אירועים שונים : הראשון הוא מבחן הזיהוי של יצחק, המתואר בפסוקים כא – כג, והשני הוא טקס הענקת הברכות בפועל המתואר בפסוקים כד – כז . לפי הצעה זו, ההערה ׳וַיְבָרֲכֵהוּ׳ בפסוק כג היא כותרת לחלק השני בה נמסר טקס פורמלי של מסירת הברכה, הכולל : הצהרה של האב על זהות הבן ( כד ) , קבלת האוכל מהבן ( כה ) , הזמנת הבן לקבל נשיקה וברכה מהאב ( כו ) , ולבסוף הברכה בפועל הבעיה בהסבר זה היא שהרושם העולה מהפסוקים עליה נאמר שוב ׳וַיְבָרֲכֵהוּ׳ ( כז – כט ) . הוא שגם בחלק השני מתבצע מבחן זיהוי ליעקב על ידי יצחק, שהרי אמירתו של יצחק ״אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו״ ( כד ) זוכה לתשובה מפי יעקב, ומצביעה על כך שזו שאלה ולא 8 בהתאם, האמירה ׳וַיְבָרְכֵהוּ׳ היא לא...
To the book
|

|
|