|
|
אלה תולדות יצחק 138 המזכיר אותה . ריבוי המניעים של רבקה מסביר את נחישותה ונכונותה לפעול בדרך של מרמה כדי להשיג את מטרתה, אך תחילה עליה לשכנע את יעקב לשתף עמה פעולה . דבריה של רבקה ליעקב מעוצבים בדומה לדבריו של יצחק לעשו : היא חזרה על הבאת בשר הציד, הצורך להכין מטעמים אשר יצחק אהב כתנאי לברכה, והדגישה שמדובר בברכת האב ערב מותו ; בדבריה ליעקב היא השתמשה בכינוי ׳בְּנִי׳ ובמילה ׳וְעַתָּה׳ בדומה לפניית יצחק לעשו ; פנייתה כללה שני ציוויים, חזרה על הלשון ׳נָא׳, ולאחריהם המילה ׳לִי׳ בדומה לפניית יצחק לעשו : רבקה ויעקביצחק ועשו וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי . . . וְעַתָּה שָׂא נָא . . . וַעֲשֵׂה לִי וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ הָבִיאָה לִּי צַיִד וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה׳ לִפְנֵי מוֹתִי וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻ...
To the book |
|
|