|
|
אלה תולדות יצחק 10 ייתכן שבשל כך מערבה משם בקרבת הים, ושטחם נחשב חבל ארץ נפרד ( כה, לב ) . שימשה כמקום כריתת הברית בימי אברהם עם אנשי גרר ( כה, כב – לד ) . לאור מעמדה, עליית יצחק אליה מבטאת מעבר מקיום ארעי לקיום קבוע ומתחושת איום תמידית לתחושת בטחון, ומסמלת סיום של תהליך הורשת הארץ על ידי יצחק . סיום זה כולל מחד תחושת החמצה על כך שיצחק נאלץ לסגת מאדמותיו בגרר, ומאידך עדות לברכת ה׳ המתבטאת בהתגלות בבאר שבע . בכך, מבטאת עליית יצחק לבאר שבע את מורכבות תהליך הורשת הארץ הנע בין ברכה לקושי . נוסף על כך, באר שבע נקשרת במובהק לדמותו של אברהם אשר שהה בה תקופה ממושכת ובה כרת את הברית עם אנשי גרר, הדומה לברית שכרת עמם יצחק כאן . בהמשך אשוב לדון באנלוגיה שבין הסצנות הללו, אך לעת עתה אציין שבאר שבע נקשרת לדמותו של אברהם גם בסיפור עקדת יצחק, שכן אליה פנה לאחר העקדה : ״וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּוַיֵּלְכוּיַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע ״ ( כב, יט ) . שמו של יצחק לא נזכר בפסוק זה וישיבת אברהם בבאר שבע נזכרת בלשון יחיד . נתונים אלה הביאו לשאלת המדרש ״ויצח...
To the book |
|
|