|
|
פרק ג : מכירת הבכורה ( יחידה ב׳ כה, כט – לד ) 1 1 31 עוד נוגעות זכויות הבכורה בירושת לבן הבכור את ההגמוניה בבית האב לאחר מותו . הרכוש, המוגדרות במפורש במקרא רק בחוק בדב׳ כא, טו – יז, בו מצוין שלבכור מגיע פי שניים בירושת האב : ״כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹפִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא 32 לדין זה של פי שניים בירושת האב יש הדים לוֹכִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹלוֹמִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה״ . במקומות נוספים במקרא, נרטיביים באופיים . כך למשל יעקב מחשיב את שני בניו של יוסף כבניו שלו, אשר יירשו יחד עם שאר בניו ( בר׳ מח, ה ) , ונותן ליוסף ״שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ״ ( בר׳ מט, כב ) . נראה שבחלק מהמקומות במזה״ק גם כן חל חוק זה והבכור זכה 33 לקבל חלק עודף מהירושה . סמכו ת הא ב והעברת הב כ ורה החוק בדב׳ כא, טו – יז אוסר אומנם על העברת זכויות הבכורה, אך משתמע ממנו פולמוס עם העברת זכויות הבכורה על ידי האב מהבכור לבן אחר, וייתכן שהוא מתכתב 34 סביר להניח שהוא מורה על שימור נוהג ישן עם סיפורי האבות בספר בראשית . לפיו הבכור יורש חלק עודף בירושה, וחידוש של חוק חדש האוסר על הנוהג של הא...
To the book |
|
|