|
|
עע | ערב הסעודית במשפחה שלי, שבה שלט אבי האוהב והסמכותני ביד רמה, נאסר עלינו לשחק במשחקי קלפים וקובייה, לא היה לנו מכשיר טלפון או טלוויזיה, מכנסיים קצרים נחשבו לביגוד לא צנוע ומוקצה, ושתיית אלכוהול נחשבה לחטא חמור בביתנו, וכך גם בשאר האזור שחיינו בו . במשפחה כמו זו שבה גדלתי, דעתן של נשים בעניינים חשובים כלל לא נשמעה, ועל אחת כמה וכמה דעתן של ילדות . העיירה מטדור שבטקסס, שאוכלוסייתה מנתה כתשע מאות איש, הייתה מבודדת עד כדי כך שרק בודדים משכניי ביקרו אי-פעם בעיר גדולה, טסו במטוס, או פגשו נוצרי קתולי, שלא לומר יהודי או מוסלמי . אורחות חיינו היו שונים מאוד משל רוב האמריקנים, אך דמו להדהים לאורחות החיים שאליהם נחשפתי בערב הסעודית, למרות ההבדלים הניכרים בינינו לבינם — כמו הבדלי הדת, כמובן, השפה, קוד הלבוש, ומנהגים מקומיים מהתרבות הערבית דוגמת אינספור כוסות הקפה ( המר ) או התה ( המתוק ) שמגישים לאורח . אך עם זאת, במהלך ביקורי הראשונים בערב הסעודית גיליתי שזר שיבקר בעיירה נידחת בלב המדבר הסעודי עשוי להתקבל בברכה ולזכות ליחס אדיב כמו זה שאבי נהג להעניק לזרים שהזמין לביתנו לארוחות צוהריים בימי ר...
To the book |
|
|