|
|
מהפכת האיתכיוס 61 עד לסוף שנת 1948 , ואז פורק, לאחר שמיצה את התועלת הצבאית שלו . לצד רבנים בכירים בהנהגת הציבור החרדי שתמכו בגיוס, חלק מהרבנים התנגדו לגיוסם של בני הישיבות שחבשו בדבקות את ספסלי בתי המדרש . הצורך הקריטי לשקם את עולם התורה אחרי השואה, חיזק את החלטתם של הרבנים לחזק את בני הישיבות ולעודדם לשבת וללמוד תורה, בפרט בעת צרה . בנוסף, הם חששו מהשפעה שלילית של הצבא על אורח החיים הדתי של המתגייסים . שיקולים אלה הביאו כמה מגדולי הרבנים, ובראשם החזון איש, לדרוש את שחרורם של בני הישיבות מחובת הגיוס . בכרוז שפרסם הרב צבי פסח פרנק, רבה האשכנזי של ירושלים, נקראו מפקדי הצבא — לא לשלוח יד בבני הישיבות . וכל אלה אשר תורתם אומנותם, חלילה להוציאם ולנתקם מאהלי התורה ולשעבדם לצבא המלחמה ואימונים או שאר עבודות [ . . . ] וכל אלה העומדים במערכת הקרב עם האויב מוכנים בזכות לומדי התורה . עמדתם הנחרצת של הרבנים שכנעה את בן-גוריון לשחרר לפי שעה את התלמידים מגיוס, אך לא מאימונים . לאחר דין ודברים הושגה בינם ובין ההנהגה הסכמה ראשונית לדחייה זמנית של גיוס בני הישיבות, תוך התחייבות כי הרבנים לא ימנעו מתלמי...
To the book |
|
|