|
|
חברוּת ברזל | 84 והמח"ט שהכיר ביכולות ובניסיון שלנו, במיוחד לאחר שהצלחנו בזמן קצר להגיע לרף הכשירות הנדרש . וטוב, היה פה גם עניין של הרבה מאוד תזמון ומזל . כבר במהלך יום חמישי, 11 . ,2 הבינו בגדוד שאנחנו מיועדים לכניסה לעזה . שעת ה-ש' המקורית הייתה למחרת בארבע לפנות בוקר ובמטה הגדוד ובפלס"ם עבדו שעות נוספות כדי לאתר מקום שיוכל לקלוט חמש מאות חיילים עם הרבה מאוד ציוד . אם יש משהו שהבנו מתחילת המלחמה הזאת, זה שאם אנחנו לא נדאג לעצמנו, אף אחד אחר לא ידאג לנו . בעזרת קשרים של חיילים תושבי אשקלון יצרנו קשר עם ראש העיר ומנכ"ל העירייה ואלה הקצו לנו בית ספר בעיר . גם את ציוד הלחימה החסר השלמנו בעזרת הרבה מאוד אנשים טובים שתרמו לנו ככל שידם משגת : קסדות ומדים טקטיים, וסטים קרמיים, פנסים, כוונות לנשק, תיקים, נעליים, מזרונים ועוד . אפילו שינוע הגדוד מהעוטף לאשקלון נעשה ברובו בעזרת אזרחים מסורים שגייסו למספר שעות את הטנדרים ורכבי ההסעות שלהם . באשקלון חיכו לנו תושבי השכונה עם אוכל טעים ומפנק ובעיקר עם הרבה חום, אהבה ובקשה אחת קטנה — לפרק את חמאס . כעבור כמה שעות התמקמנו בכיתות בית הספר, ואז קיבלנו...
To the book |
|
|