65 | אוספים לגו ובוכים לעזור, אבל הוא שידר כל הזמן שהוא בסדר . כשהוא חזר הביתה לכמה ימים והטלוויזיה הייתה דלוקה הוא אמר לי "אמא, תכבי בבקשה את הטלוויזיה, אני לא רוצה לראות חדשות" . הוא לא רצה לשמוע על הרוגים . ניסינו לתמוך בו כמה שאפשר . בסוף חשוב שהעורף יהיה חזק, בשביל החיילים שלנו . בפעם האחרונה שהוא יצא ראיתי בעיניים שלו משהו אחר . אולי אפילו קצת פחד . הוא שיתף בעיקר את בעלי, אבל כששאלתי אותו מה קורה הוא רק אמר "אני מקווה שלא נחזור לשם" . 45 | אוספים לגו ובוכים שבוע בדיוק אחרי השבת השחורה, ירד הגדוד לקיבוץ רעים . זאת הייתה הפעם הראשונה שנכנסנו לתוך אחד היישובים שבו התחוללו קרבות השבעה באוקטובר ושום דבר לא הכין אותנו למראות האימה שציפו לנו שם . מכוניות מחוררות ושרופות, סימני ירי במבנים והרבה עדויות מדממות לגיהינום שהתחולל במקום פחות משבוע קודם לכן . החיילים היו המומים : "מה לעזאזל קרה כאן" ? הם לא הפסיקו למלמל . על פי לשון הפקודה והמשימה הצבאית, משימתנו הייתה לטהר כמה שיותר שטחים בעוטף באמצעות סריקות ביערות ובמטעים כדי לסייע "בהשבת המצב לקדמותו" . כשראינו מה עוללו מפלצות הנוח'בה ועוז...
To the book