חברוּת ברזל | 26 הטלפון כיצד לפעול", התערב רם בירן, סגנו של פירר שמתנדב במד"א כנהג אמבולנס . כמה תמימים היינו אז, כשקפצנו בבוקר שבעה באוקטובר . הבנו שהטירוף משתולל בעוטף עזה אבל לא הבנו את ממדיו . חשבנו שהעניינים בשליטה ושצה"ל נמצא בכל מקום, לא היה לנו מושג עד כמה אנחנו טועים . בזמן שעשינו את דרכנו אל מחסני החירום, לא מעט חיילים מהגדוד בכלל לא הצליחו להגיע לשם כי היו נצורים בבתיהם בעוטף, עסוקים בלשרוד . אחד מהם הוא ירדן רימון, סמ"פ א' שהיה נצור באותו זמן בביתו בשדרות עם אשתו ושלושת ילדיו . ירדן נולד וגדל בשדרות וכיום הוא עובד כמהנדס בדפוס בארי . אוזנו רגילה מילדות למוזיקת האזעקות והקסאמים, אך בשבעה באוקטובר הוא הרגיש מייד שהפעם מדובר במשהו אחר . כבר כשהתעוררו מהאזעקות ירדן אמר לאשתו שהוא חושב שיש חדירת מחבלים . "מה עושים ? " היא שאלה . "כלום", ענה ירדן, "הצבא בטח מטפל בזה" . כשהילדים שאלו כמה זמן עוד יישארו בממ"ד הוא השיב, "שעה, גג שעתיים וזה מאחורינו" . אבל זה לא נגמר אחרי שעה או שעתיים וגם לא אחרי הרבה יותר מזה . ירדן החל לקבל בקבוצות הווטסאפ השונות הודעות, תמונות וסרטונים ממקומות שה...
To the book