הקדמה

עידן רול 14 באותו לילה הספקתי לנאום במליאה, לנסוע לצומת קפלן בתל אביב כדי לתמוך במפגינים ולחזור לנאום נוסף במליאה, בטרם נשכבתי לפנות בוקר על הספה בלשכה לשינה קצרה . התעוררתי למשמע קריאות מפגינים . אלה היו ימי השיא של המחאה כנגד הרפורמה ומפגינים רבים עשו דרכם מהמאהל בגן סאקר להפגנה מחוץ למוזיאון ישראל . התארגנתי בזריזות ויצאתי לפגוש את המפגינים . כבר הייתי בעשרות הפגנות נגד הרפורמה, אולם הפעם ההיא נחרטה בלבי . הצומת ליד מוזיאון ישראל היה חסום בידי מפגינים מכל הגילאים שישבו על הכביש, מוקפים שוטרים ופרשים . את עיניי לכדה קבוצה קטנה, של כעשרה אנשים, שהתייחדה בחולצות לבנות שחורות ועליהן הכיתוב "לוחמי כיפור 73 ' נאבקים על דמותה של המדינה" . כסופי שיער, לוחמים ובנות זוגם שעמדו על הכביש . משהו בעובדה שהאנשים שלחמו בשעתה הקשה מכל של מדינת ישראל נכון לאותה תקופה, יצאו שוב להיאבק למען המדינה נגע בי במיוחד . ניגשתי אליהם כדי להודות להם ולחזק אותם . כנבחר ציבור, ברגעים כאלה אתה מבקש לשדר מנהיגות וביטחון ולהראות רוח לחימה . אולם במקרה הזה, כיוון שפניתי לאנשים שנמצאים בגיל של ההורים לפתוח את המועדון ...  To the book