בוקר שבת, השבעה באוקטובר

להיכשל כל הדרך למעלה 150 מאיישים משרדים כבר ב- 7 בבוקר וצריכים ממני אישורים לכל מיני דברים . אמנם להמשיך לישון זה מפתה מאוד, אבל בהעדר אישור לכל מטרה, זה יעלה ביוקר כשמדובר בלוגיסטיקה . עם השנים, אמנם רמת ההתערבות שלי הלכה ופחתה, אבל ההרגל נשאר . באותה שבת של השבעה באוקטובר, התעוררתי מצרור הודעות וואטסאפ של הקבוצה המשפחתית . כשקמתי ולקחתי את הטלפון, ראיתי כמות הודעות שלא תיאמן לקבוצה של עשרה אנשים בסך הכל . גם אחרי שקראתי את כולן, לא הבנתי כלום . ״חדירה לשדרות״, ״אבא אומרים שהם ליד להבים תנעל דלתות וכנס למקלט״, ״יש מחבלים באופקים״, ״תראו סרטון של טויוטה עם מחבלים בשדרות״ ועוד פיסות מידע שהתחברו לתמונה אחת מבולבלת, חוץ מאחי שרק התעורר ולא היה לו כח לקרוא את כל ההודעות, והוא רק שאל אם נפגשים היום לצהריים ואיפה . ערוצי החדשות לא נידבו מידע, בטלגרם עוד לא התמצאתי בזמנו והטוויטר היה מבולגן יותר מקבוצת הוואטסאפ המשפחתית שלנו . ככל שנקף הזמן, עדויות החלו לזרום . בטוויטר, התחילה מין יוזמה לצייץ רק בקשות של אנשים במצוקה, כדי לא להעמיס על הפיד בזוטות — האם מישהו שמע על זאת או זה ? האם מישהו ראה ...  To the book