אמא

להיכשל כל הדרך למעלה 134 מדבר . בעיקר חול ואבנים, קהילה בדואית בסמוך ומעט מאוד אנשים . היינו מהמשפחות הראשונות ביישוב ולגדול בו, לילד כמוני שאהב עניין ואתגר, היה לא פשוט . כשהייתי מסיים את הגן ובהמשך גם את בית הספר, הייתי רץ לוואדי מאחורי הבית להפוך אבנים, לחפש עקרבים, צבים ונחשים, אותם הייתי לוכד בצנצנות ומביא הביתה . אותו בית בו קיבלה את פני יום-יום אימי, תמיד בחיוך . בהבנה . בקבלה מלאה . הילד השובב ושיגעון בעלי החיים שלו . היא בעצמה אהבה בעלי חיים ולימים הרגשתי שהיא מגשימה את האהבה הזאת דרך האהבה שלי, זאת שמעניקה לה גישה לבעלי חיים שמעולם לא היו לה ולא היה ביכולתה לגדל . בעלי חיים אהבתי יותר מהכל . אפילו יותר מלהיות ילד שובב . התחלתי כילד שובב ובבית הספר היסודי והתיכון כבר התקדמתי להיות ילד בעייתי . שעמם לי . חיפשתי אתגרים . הישיבה הממושכת בכיסא העץ מול שולחן מכוסה פורמייקה ירוקה, הייתה בלתי אפשרית עבורי, אז כמוצא אחרון, הייתי מפריע במהלך השיעור בכוונה על מנת שאזכה לעונש בדמות יציאה החוצה מהשיעור, שמבחינתי היה הפרס שאיפשר לי להמשיך לנשום . להרים את הראש מעל המים . בבית הספר טבעתי, ת...  To the book