הדיכאון הראשון ואדי

להיכשל כל הדרך למעלה 78 אחרי נפילת העסקה נשארנו בקשר כמעט יום-יומי . היא עדכנה אותי על התקדמות עסקת המכירה ושנינו עוד קיווינו שיהיה אפשר אולי להציע את אותה עסקה שבנינו ביחד בעמל רב גם לבעלי החברה החדשים, אבל די מהר הובהר לנו שהם לא בעניין, ושביודיזל לא נמצא בתוכניות שלהם . זו הייתה החותמת הסופית לכישלון הפרויקט . לא הייתה לי עבודה באותה תקופה . מתיאו, השותף שלי, קבר את עצמו בעבודה משפטית אצלו במשרד כדרך התמודדות עם הכישלון . אני קברתי את עצמי בחדר השינה, מסרב לצאת החוצה ולפגוש את אור השמש . החדר החשוך אפשר לי לא לצאת מהמיטה גם בשעות הצהריים . מבחינתי לפחות, היום עוד לא הגיע . אכלתי מעט, לפעמים בכלל לא, וסירבתי לכל אינטראקציה חברתית . להתקלח או לצחצח שיניים הפכו לפעולות מעיקות . לא היה לי חשק לפגוש אנשים, לא להתאמן, אפילו לא לדבר עם עצמי . ואז דנה החליטה שאנחנו מביאים כלב . ההחלטה לא נבעה ממצבי הנפשי הרעוע ממילא, הרי תמיד רצינו כלב, אבל דחינו את זה לאחרי שנעבור לגור ביחד . עכשיו, אחרי שעברנו לגור יחד כמה חודשים לפני נפילת העסקה, היא החליטה שהגיע הזמן כי אני בבית ואוכל לטפל בו . הבית היה...  To the book