פעם אחרונה בחיים שאני שכיר

להיכשל כל הדרך למעלה 46 אף פעם לא הייתה לי בעיה עם קבלת אחריות . בצבא פיקדתי ושמחתי לקחת אחריות, בבולוניה הסכמתי לנהל את הבר ולקחת אחריות, ובביטחון הסכמתי לנהל ולקחת אחריות . אני נהנה ממשקל על הכתפיים, זה הופך למעניין יותר ואני מוכן להקריב מעצמי ולסכן את המעמד שלי בשביל זה . מעולם לא הצלחתי להבין אנשים שבורחים מאחריות או לא רוצים לנהל . זה החלק הכיף בעבודה . בשנת 2012 כבר הייתי לקראת סוף הלימודים והיו חסרים לי רק שני מבחנים ותזה . בגלל שבאיטליה אין גבול לזמן שאפשר להיות בו סטודנט, השארתי את המשימות האלה פתוחות ואמרתי לעצמי שאגש אליהם כשיבוא לי . שנה מוקדם יותר, הגיע קצין ביטחון חדש . בלי להאריך יותר מדי, הוא היה קצין הביטחון הכי גרוע שנתקלתי בו אי פעם . הוא היה מבולגן, לא הכיר את הנהלים, לא ידע לנהל . קטסטרופה מהלכת . הוא היה גורם לתקלות חמורות ומסתיר אותם מהממונים עליו שישבו בארץ, ניהל עובדים באופן קטסטרופלי ובאופן כללי, השמיד כל חלקה טובה שהשאירו לפניו רבים וטובים . בגדול, לא היה ממש אכפת לי . הייתי מגיע, עובד, משתכר לא רע והולך הביתה . לעבודה הייתה מטרה אחת — כסף . לא תכננתי להישאר ...  To the book