184 | כשהקסם פג מסורות . אחי הבכור ואני הכרנו את החיים במשפחה המורחבת, ונשאנו את העול של חוויית החיים של אימי . אחינו הצעירים יותר היו תוצר של חוויה שונה לגמרי . אבי רצה לגשר על הפער בדרך המוסלמית הקלאסית : עימות בין ילדיה של האישה הדחויה לבין ילדיה של האישה המועדפת . ממלכות מוסלמיות אדירות ומשפחות מוסלמיות רגילות סבלו מהבעיה הזאת . ילדיהן של הנשים הנטושות תמיד הפסידו, בסופו של דבר . טבעה של המשפחה בעולם המוסלמי — עליונות "הדם" שהגדירה את המשפחה, גחמותיהם של האבות, שתווכו וגושרו על ידי האימהות — דחקה את הילדים החורגים לשוליים . המשפחה נשלטה על ידי תככים ואינטריגות . החיים עברו בזמן שאנשים חיכו לחלקות אדמה זעירות, לרכוש המועט שהתחלק עם הסתלקותם של המבוגרים . . . במשחק הזה, לילדים חורגים קשה היה לצאת כשידם על העליונה . אבי לא הצליח לאחות את הקרע שנוצר בין ילדיו השונים . עברנו לגור בדירה חדשה בבניין עם מעלית — בניין שקט שלא התאים להמולה שהבאנו עימנו . כעת, לראשונה, באמת גרנו בעיר — עשור אחרי שעזבנו את כפר אבותינו . עוד לא היינו אנשי העיר בכל רמ"ח איברינו, אבל כף רגלנו דרכה בשעריה . אפילו ...
To the book