אתנחתא: הכרת הטוב

210 | הקרב על המערב מולו . השטן מספר שהוא מבקש להתקבל על הבריות אך מובן שלא כהלכה — אדם "מושמץ" . הוא מתפלסף אך מתלונן שאנשים לא רוצים לשמוע ממנו . ואז דוסטויבסקי שם בפי השטן שלו הבחנה חולפת שרק גאון כמוהו יכול היה להכניס באגביות שכזו . השטן מסביר : "הרגשות הטובים ביותר שלי, למשל, החזקת-טובה, אסורים עליי רשמית רק 265 בגלל מעמדי החברתי" . מדוע "הכרת הטוב" אמורה להיות רגש שנמנע מהשטן ? דוסטויבסקי משאיר זאת ללא תשובה . אבל כדאי להרהר בכך . מעשים של דקונסטרוקציה והרס מתבצעים בקלות יוצאת דופן . קלת כזאת, שהם היו יכולים באותה מידה להיות ממנהגיו של השטן . לעיתים נדרשות עשרות שנים, ואף מאות, כדי לבנות מבנה מפואר כמו כנסייה או קתדרלה . אך לשורפו עד אפר או להחריבו בדרך אחרת אפשר באחר צוהריים אחד . באותה מידה, הציור או יצירת האומנות העדינים ביותר יכולים להיות תוצר שנים של מלאכה ועמל, אך הם יכולים להיהרס ברגע . כך גם גוף האדם . קראתי פעם פרט יוצא דופן על רצח העם ברואנדה ב- 1994 . כנופיית הוטו הייתה עסוקה במלאכתה, ובין האנשים שרצחה במצ'טות באותו יום היה רופא מבני הטוטסי . שעה שמוחו נשפך על שולי הדר...  To the book