146 אדם סמית פורסט, שסיפקה לי מקום וזמן לכתוב . אני גם מודה לקרן ליברטי באינדיאנפוליס, אינדיאנה ולקרן תקווה בניו יורק על שסיפקו לי הזדמנויות לדבר על אדם סמית עם עמיתים לסגל ועם סטודנטים מצטיינים . אני מבקש להודות גם לג'ייסון קלמנס ולקוראים האנונימיים על הצעות עריכה מועילות רבות . הטמעתי בשקט כמעט את כל המלצותיהם . כל השגיאות שנותרו הן שלי . לבסוף, החוב הגדול ביותר שלי, והתודה העמוקה ביותר שלי, הם למשפחתי — קתרין אהובתי, ויקטוריה, ג'יימס, ג'וזף וג'ורג' — שבלעדיהם לא יכולתי לעשות את שאני עושה . בזה, כמו בכל השאר, הם הבסיס שאי אפשר בלעדיו .
To the book