|
|
התרכה סופית 139 והתנגדויות שהועלו כלפיה . אף שהתייחסנו לכמה כאלה בפרקים הקודמים, יש אינספור התנגדויות וחששות נוספים סביב טענותיו של סמית, שלצערי אין לנו מקום להתייחס אליהם כאן . חלק מהם נוגע לטענות מסוימות של סמית שחוקרים בני זמננו חולקים עליהן . לדוגמה, נראה שסמית מסתמך על עבודת כפיים כקריטריון העיקרי לערך ( ראו למשל עושר העמים, ספר ראשון, פרק חמישי ) . אבל "תיאוריית הערך של העבודה" נדחתה על ידי כלכלנים מודרניים ככזו שאי אפשר לעבוד איתה ושאף מבלבלת בסופו של דבר : רוב הכלכלנים מאמינים היום ב"תיאוריית הערך הסובייקטיבית", הגורסת שערכו של דבר הוא כל ערך ששחקן כלשהו בשוק מייחס לו, ומעדיפים אותה על פני ההנחה שלדבר יש ערך אובייקטיבי המבוסס על * בדומה, רבים טוענים היום כמות העבודה שהושקעה בו . שתפיסת הצדק של סמית דלה מדי . כפי שראינו בפרק 4 , פיטר סינגר, למשל, מאמין ש"צדק" צריך לכלול גם כמה מחויבויות חיוביות לעזור לאחרים — כמו ילד הטובע 96 בבריכה, או אנשים הגוועים ברעב במדינות מתפתחות . אחרים טוענים שתפקיד הממשלה צריך להיות רחב ממה * חשוב לציין שהמלצות המדיניות של סמית אינן תלויות בתיאוריית ה...
To the book |
|
|