|
|
106 אדם סמית מוגבלים, הם התורמים העיקריים למטרה זו . סמית טוען שבכלכלות מוכוונות-שוק המבוססות על קניין פרטי, כל אדם הפועל לשיפור מצבו יגדיל את ההיצע, וממילא יוריד את המחיר של כל הטוב שהוא מייצר — מה שיסייע לאחרים להרשות לעצמם את הסחורה שלו . כך, כל אדם המשרת את מטרותיו האנוכיות מובל — כמילותיו הידועות של סמית — בידי "יד נעלמה" לשרת בו-זמנית גם את מטרותיהם של אחרים, הן על ידי אספקת סחורות בשפע ומגוון גדול יותר והן על ידי הורדת מחירים כתוצאה מכך . השוק, האמין סמית, יכול לרתום את עשייתם האנוכית של האנשים ולגרום לה לשרת את רווחת כולם, אף אם רווחה זאת לא הייתה חלק ממניעיהם המקוריים . זהו סיפור אופטימי, אפילו מעורר השראה, ונראה שתולדות המדינות שדבקו בהוראותיו של סמית במידה הרבה ביותר, מאמתות את תחזיותיו . קחו למשל את ארצות הברית, שלפחות עד לאחרונה הייתה כנראה המדינה הקרובה ביותר לכלכלה הפוליטית הסמיתיאנית . בשנת 1800 חיו באמריקה 3 . 5 מיליון בני אדם . באותה תקופה עמדה תוחלת החיים הממוצעת על המספר המחריד 39 . התוצר המקומי הגולמי לנפש באותם ימים, בדולרים של 2010 , היה 1,343 דולר, או 68 . 3 דול...
To the book |
|
|