|
|
84 אדם סמית מבינינו, מוגן בגופו, בנכסיו ובהתחייבויות שהתחייב הוא לעצמו ושהתחייבו לו אחרים, אזי יש לו לאדם את הביטחון להגדיל את ייצורו כמו גם את החופש לעבוד, למכור, לקנות, לסחור, לנהל משא ומתן ולהתרועע כמיטב יכולתו בניסיון "לשפר את מצבו" . במצב כזה יושקו מיזמים, העבודה תתחלק באופן טבעי, ואט אט יגיעו כל שאר היתרונות העושר . הטיעון של סמית אפוא הוא שמדינה שרוצה להגדיל את עושרה ולאפשר לאזרחיה לשגשג, חייבת לנקוט במדיניות המאפשרת חלוקת עבודה, הגדלת הייצור, ירידת מחירים, וכתוצאה מכך, עלייה ברמת החיים . משם ממשיך הטיעון הפוליטי-כלכלי הגדול יותר של סמית, הנשען על שלושה טיעונים שאותם נכנה "טיעון החסכן", "טיעון הידע המקומי" ו"טיעון היד הנעלמה" . בשניים הראשונים נדון בפרק הבא, ובשלישי נדון בפרק שאחריו . חלומת התבודה 73 התגובות לפרסום עושר העמים הגיעו במהירות, ותשבחות מיוחדות הגיעו מקרב הוגי הנאורות הסקוטית . הנה תגובתו של דיוויד יום : הידד ! יפהפה ! מר סמית היקר : אני מרוצה מאוד מהביצוע שלך, והעיון בו הוציאני ממצב של חרדה גדולה . ציפיות כה רבות נתלו ביצירה זו, מצידך, מצד חבריך ומצד הציבור, עד שרעד...
To the book |
|
|