|
|
אוביימטיביות מוסרית והאיה הבאי הבודד 43 טוען שלא : הוא עשוי לפתח אהבות ושנאות ( זה טעים, זה לא ; זה כואב, זה לא ; וכן הלאה ) , אבל אדם כזה לא יפתח מושגים של נאותוּת או חוסר נאותוּת — דהיינו מחשבות כגון "לא הייתי צריך לעשות את זה", או "נהגתי לא כשורה" . הסיבה לכך, סבור סמית, היא שאין לו את ה"מראָה" שמספקת חברת אחרים . מעולם לא היה לו משוב, שלילי או חיובי, על התנהגותו, מה שאומר שמעולם לא ניעור בקרבו הרצון לסימפתיה הדדית של רגשות, ועל כן מעולם לא הייתה לו הזדמנות לפתח את הרגשות המוסריים שלו . כיצד בכל זאת יוכל אדם כזה לפתח רגשות מוסריים ? סמית כותב : הַכניסוהו אל תוך החברה, וכל תשוקותיו יהפכו מיד למקור לתשוקות חדשות . הוא יגלה כי האנושות מאשרת חלק מהן, וחשה שאט נפש מאחרות . הוא יחוש התרוממות רוח במקרה הראשון, ודכדוך במקרה השני ; מאוויו וסלידותיו, שמחותיו וצעריו, יהפכו עתה לעיתים קרובות למקור למאוויים חדשים וסלידות חדשות, שמחות חדשות וצערים חדשים : מעתה, אפוא, הם יעניינו אותו עמוקות, 12 ויזכו לעיתים קרובות למלוא תשומת ליבו . 44 אדם סמית מרגע שהוכנס לחברה, יחל אדם זה בתהליך שעבור רובנו החל ...
To the book |
|
|