|
22 אדם סמית החברתיים של בני האדם, אולי נוכל להבין אילו הם המוסדות המוסריים, הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים התורמים לשגשוג האנושי — וכמובן, אילו מהם אינם עושים זאת . אחרי המאה ה- 18 התפתחו מטרות אלו של הכלכלה הפוליטית לשני תחומי חקר מובחנים ונפרדים יחסית . האחד הוא הפילוסופיה המוסרית : ניסיון להבין לא רק מהן המטרות שאליהן, מבחינה מוסרית, צריך לשאוף, אלא גם מה יסודו של אותו "צריך" נורמטיבי — כלומר, לא רק מה נכון לעשות, אלא גם מה הופך את הדבר הנכון לנכון . ענף אחד של הפילוסופיה המוסרית הוא פילוסופיה פוליטית, המבקשת להחיל את מסקנות הפילוסופיה המוסרית על התנהגות ציבורית ומוסדות ציבוריים . התחום המרכזי השני שאליו התחלקה הכלכלה הפוליטית היה כלכלה, ניתוח פוזיטיבי וטכני ( ובמאות ה- 20 וה- 21 : כמותני במידה גדלה והולכת ) של הדרכים שבהן בני אדם מתנהגים בנסיבות שונות, הכולל פיתוח מודלים מתמטיים שנועדו להסביר את ההתנהגות האנושית בעבר ולחזות את ההתנהגות האנושית העתידית . כיום, פילוסופים מוסריים וכלכלנים פועלים איש איש בתחומו הוא, תוך כדי חוסר היכרות, ואף חוסר עניין, בפועלם של העוסקים בתחום האחר . מה...
To the book
|

|
|