הקדמה

10 אדם סמית של סמית עצמה, מה שעשוי להסביר איך זה שכולם — מליברטריאנים ועד פרוגרסיבים ועוד רבים אחרים — טוענים לבעלות על סמית . ואם בזה לא די, סמית היה פרופסור לפילוסופיה של המוסר, לא לכלכלה ; והוא פרסם במהלך חייו שני ספרים בלבד : את ספרו שהוזכר לעיל, המפורסם היום מאוד, עושר העמים ; וספר קודם, שפורסם לראשונה ב- 1759 , בשם התאוריה של הרגשות המוסריים ( להלן : הרגשות המוסריים ) . הרגשות המוסריים היה חקירה של האופן שבו בני אדם יוצרים את הרגשות המוסריים שלהם, והניתוח שלו התבסס על מה שסמית כינה "סימפתיה" ; סמית טען שלכל האנשים מטבעם יש "רצון לסימפתיה 1 ב עושר העמים לעומת זאת אין אףהדדית של רגשות" . אזכור של ה"סימפתיה" הזאת ; סמית אפילו לא מזכיר את הרגשות המוסריים עצמו . במקום זה, מבסס עושר העמים את הניתוח שלו על מה שסמית מכנה לסירוגין "אינטרס עצמי" ו"אהבה עצמית" . שניוּת זו הובילה כמה חוקרים לתהות אם יש הלימה בין שני הספרים . האחד עוסק במוסריות ומדבר על "סימפתיה", והאחר עוסק בכלכלה ומדבר על "אהבה עצמית" . אולי, סברו כמה חוקרים, סמית טוען שמוסריות וכלכלה הן למעשה שני תחומים המדמה 11 נפרדים בחי...  To the book