חקר האנתאוגנים

[ 40 ] וחומרים שבאמצעות נטילתם ניתן ״לגלות את האלוהי״, או יותר נכון חומרים בעלי השפעה פסיכואקטיבית שמעצימה או מעוררת את החוויה הדתית . ההגדרה היותר רחבה היא כל אובייקט בר - עיבוד שמסוגל לעורר חוויה דתית . במקור, נוסד חקר האנתאוגנים כהרחבה של שדה האתנוגרפיה, ובייחוד כהרחבה של האתנובוטניקה . ריצ׳רד שולטס אוונס חקר את הקשר בין תרבות לצמחים ובמסגרת זו גילה את השימוש של האינדיאנים ב״מורנינג גלורי״ שמכיל כאמור גם אלקלואידים של ארגוט . מאוחר יותר, רוברט גורדון וואסון המשיך את חקר האנתאוגנים בשנות החמישים, ומעבר לכך שהשתתף בטקס פטריות הזיה במקסיקו ( ובכך אישש את השערתו שלגזע האנושי קשר אינטימי ודתי ולא רק מיתולוגי, בנוגע לפטריות ) , הוא חקר ומצא בסופו של דבר שהכתבים הדתיים המוקדמים ביותר כוללים רפרנסים למה שיכול להתפרש כאנתאוגן . הסומה, לדעתו היתה לא אחרת מאשר פטריית האמניטה מוסכריה . 4 וקארל ראק, והם בהמשך וואסון חקר ב - 1978 ביחד עם אלברט הופמן הגיעו למסקנה שהמיסטריות של דמטר באלאוסיס שביוון העתיקה כללו שימוש בבירה פסיכדלית, מפטריית הארגוט . אבל וואסון הפסיק את הקשר בין האדם לאנתאוגנים בדתות...  To the book