|
254 | הנחייתו של שְׁרִי רָמָנָה מָהַרְשִׁי נקבעת ברגע הלידה, ושהחופש היחיד שיש לאדם הוא להבין שאיש אינו עושה ואיש אינו חוֹוה . אך ברגע שהוא ממַמֵּש את העצמיות, לא נשאר מי שיחווה את תוצאות הפעולות, וכך כל מבנה החוק הקַרמי נעשה מיותר . שְׁרי רמנה התייחס לחוק הקרמה כאל התגלמותו של רצון האלוהים . הוא אמר שלפני מימוש העצמיות יש אלוהים אישי, אִישְׁוָרָה, השולט בגורלו האישי של כל אדם . אישוורה הוא שקבע שעל כל אדם לשאת בתוצאות מעשיו והוא שבוחר את רצף הפעילויות של כל אדם בכל גלגול חיים . כל עוד אדם מזהה עצמו עם פעילויות הגוף, אי אפשר להתחמק מסמכותו השיפוטית של אישוורה . האמצעי היחיד להשתחררות מסמכותו היא התעלות מוחלטת מעל הקרמה , על ידי מימוש העצמיות . ש : האם אפשר להתגבר עוד בחייו של הגוף על הפְּרָארַבְּדְהָה קרמה, שעליה נאמר שהיא נמשכת עד לקיצו של הגוף ? ת : כן . אם הגורם שהקרמה תלויה בו, כלומר האגו, שהתחיל את קיומו בין הגוף לבין העצמיות, מתמזג עם המקור ומאבד את צורתו, איך תוכל הקרמה 1 התלויה בו להוסיף להתקיים ? כשאין 'אני', אין קרמה . ש : נֶאמר שהפְּרָארַבְּדְהָה קרמה היא רק חלק קטן מהקרמה ש...
To the book
|
פראג
|
|