|
|
244 | הנחייתו של שְׁרִי רָמָנָה מָהַרְשִׁי שכל הסבל, לא רק הסבל הפרטי, אינו קיים כלל . על כן הוא אומר לעיתים קרובות שהאמצעי היעיל ביותר לשחרור הזולת מסבלו הוא מימוש העצמיות . אין להסיק מנקודת המבט הזאת ששְׁרי רמנה עודד את חסידיו להתעלם מסבל הזולת . ברמה מעשית יותר הוא אמר שלפני מימוש העצמיות יש לקבל את ממשות הסבל של הזולת ויש להגיש סיוע בכל פעם שפוגשים בו . עם זאת, ציין שמפעולות הסיוע האלו מפיקים תועלת רוחנית רק אם הן אינן מלוּות בהרגשה ש"הזולת הוא בר מזל פחות ממני והוא נעזר בי" או בהרגשה ש"אני עושה את הפעולות האלו" . בסופו של דבר שְׁרי רמנה ייחס אך חשיבות מועטה לשאלה מה צריך או לא צריך לעשות בעולם . הוא אמר שכל הרעיונות המקובלים בדבר טוב ורע הם שיפוטים ערכיים של הדעת, וכשהדעת חדלה מקיומה – גם הרעיונות של טוב ורע חדלים מקיומם . משום כך דיבר רק לעיתים נדירות על עקרונות המוסר המקובלים, ואם לחצו עליו להביע את דעתו בנושא, היה עוקף בדרך כלל את הנושא ואומר ש"הפעולה הנכונה" היחידה היא גילוי העצמיות . ש : מהי לדעתך סיבת הסבל בעולם ? וכיצד נוכל, כפרטים או כקבוצה, לעזור לשנות זאת ? 2 ת : מַמֵּש ...
To the book |
פראג
|
|