|
|
48 | הנחייתו של שְׁרִי רָמָנָה מָהַרְשִׁי האַניָאני משתמש במונח הזה, כי הוא מדמה שהעולם מורכב ממחפשי הממשות מחד ומיודעי הממשות מאידך ; אך האמת של העצמיות היא שאין ניָאנים ואין אַניָאנים, יש רק נְיָאנָה [ ממשות ] . שְׁרי רמנה ציין זאת במישרין ובעקיפין פעמים רבות, אך רק מעטים ממאזיניו היו מסוגלים לתפוס, ולוּ תפיסה מושגית, את המשתמע מההצהרה הזאת . משום כך הוא נהג לעבד את הנחיותיו כך שיתאימו לדעותיהם הקדומות של מאזיניו . ברוב השיחות בפרק הזה הוא מקבל שהשואלים תופסים שקיים הבדל בין נְיָאני לאַניָאני, ובלי לקרוא תיגר על בסיסה של ההנחה הזאת הוא נכנס לתפקיד הנְיָאני ומנסה להסביר את המשתמע מהוויה במצב הזה . ש : מה ההבדל בין האדם המשועבד לאדם המשוחרר ? ת : האדם הרגיל חי במוח ואינו מודע לעצמו ב לב . הנְיָאני חי ב לב . כאשר הוא מתהלך ונושא ונותן עם בני אדם ועם דברים, הוא יודע שמה שהוא רואה אינו נבדל מן הממשות העליונה האחת, הבְּרָהמַן שאותו הוא מימש ב לב כְּעצמיותו הממשית . ש : והאדם הרגיל ? ת : זה עתה אמרתי, הוא רואה דברים כאילו הם מצויים מחוץ לו . הוא נבדל מן העולם, מן האמת העמוקה שלו עצמו, התומכ...
To the book |
פראג
|
|