|
|
20 | הנחייתו של שְׁרִי רָמָנָה מָהַרְשִׁי אובייקטים, יש רק מוּדעות להוויה . מכיוון שהמודעות הזאת מוּדעת, היא נקראת גם תודעה . החוויה הישירה של התודעה, על פי שְׁרי רמנה, היא מצב של אושר צרוף, ועל כן המונח אננדה, או אושר עילאי, משמש אף הוא לתיאורה . שלושת ההיבטים האלה – הוויה, תודעה ואושר עילאי – נחווים כשלמות אחת ולא כתכונות נפרדות של העצמיות . אי אפשר להפרידם זה מזה, ממש כפי שרטיבות, שקיפות ונוזליוּת הן תכונות של המים שאי אפשר להפרידן זו מזו . 3 אלוהים – שְׁרי רמנה טען שהיקום מתקיים מכוח העצמיות . היות שהתאיסטים מייחסים בדרך כלל את הכוח הזה לאלוהים, הוא השתמש לעיתים תכופות במילה 'אלוהים' כמילה נרדפת לעצמיות . הוא השתמש באותו האופן גם במילים בְּרָהמַן, ההוויה העליונה בהינדואיזם, ושִׁיוָה, אחד משמותיו של אלוהים . אלוהים של שְׁרי רמנה אינו אלוהים פרטי אלא ההוויה הנעדרת צורה המקיימת את היקום . הוא אינו בוראו של העולם, היקום הוא פשוט התגלמות של כוחו הפנימי ; הוא בלתי נפרד ממנו, אך אינו מושפע מהופעתו או מהיעלמו של העולם . 4 ה לב – כשדיבר על העצמיות השתמש שְׁרי רמנה לעיתים תכופות במילה בסנסקר...
To the book |
פראג
|
|